המבנה הבסיסי והיישום של פיני מסבך וסיכות ביטוח:
סיכת ביילי משמשת לחיבור המסבך. יש חור עגול קטן בקצה אחד של הסיכה, וכרטיס ביטוח מוכנס במהלך ההתקנה כדי למנוע את נפילת הסיכה. יש חריץ בחלק העליון של הסיכה, והכיוון זהה לזה של החור העגול הקטן. בעת ההתקנה, הפוך את החריץ מקביל לאקורדים העליונים והתחתונים, כך שניתן יהיה להכניס את כרטיס הביטוח (סיכת הביטוח) בצורה חלקה לתוך חור הסיכה.
החומר של סיכת המסבך הוא 30CrMnTi בקוטר של 49.5 מ"מ.
טיפול פני השטח יכול להיות שחור או מגולוון. מגולוון בעל תכונות אנטי קורוזיה טובות יותר והוא נמכר בעיקר בחו"ל.
גשר ביילי הוא סוג של גשר נייד, מיוצר מראש, מסבך. הוא פותח על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה לשימוש צבאי וראה שימוש נרחב הן על ידי יחידות ההנדסה הצבאיות הבריטיות והן האמריקאיות.
לגשר ביילי היו היתרונות בכך שלא נדרש כלים מיוחדים או ציוד כבד להרכבה. אלמנטי גשר העץ והפלדה היו קטנים וקלים מספיק כדי להובילם במשאיות ולהרים אותם למקומם ביד, ללא צורך בשימוש במנוף. הגשרים היו חזקים מספיק כדי לשאת טנקים. גשרי ביילי ממשיכים להיות בשימוש נרחב בפרויקטים של בנייה הנדסית אזרחית וכדי לספק מעברים זמניים לתנועה רגלית וכלי רכב.
הצלחתו של גשר ביילי נבעה מהעיצוב המודולרי הייחודי שלו, ומהעובדה שניתן להרכיב אותו בסיוע מינימלי מציוד כבד. רוב העיצובים הקודמים של גשרים צבאיים, אם לא כולם, דרשו מנופים כדי להרים את הגשר שהורכב מראש ולהוריד אותו למקומו. חלקי ביילי היו עשויים מסגסוגות פלדה סטנדרטיות, והיו פשוטים מספיק כדי שחלקים שיוצרו במספר מפעלים שונים יכולים להיות ניתנים להחלפה מוחלטת. כל חלק בודד יכול היה להינשא על ידי מספר קטן של גברים, מה שיאפשר למהנדסי צבא לנוע בקלות ובמהירות יותר מבעבר, בהכנת הדרך לכוחות וציוד המתקדמים מאחוריהם. לבסוף, העיצוב המודולרי איפשר למהנדסים לבנות כל גשר להיות ארוך וחזק ככל הנדרש, להכפיל או לשלש על לוחות הצד התומכים, או על חלקי משטח הכביש.